נעים להכיר- עו"ס חדשה במערך ההשתלות בביה"ח בילינסון

19/02/2017

נעים להכיר- עו"ס חדשה במערך ההשתלות בביה"ח בילינסון

 

נעים מאוד, שמי סיון,  עובדת סוציאלית במערך ההשתלות בתחום השתלות הכבד.

בשנה האחרונה מאז תחילת עבודתי בביה"ח, למדתי להכיר את המחלקות השונות ואת מערך ההשתלות אשר הינו היחידי בארץ בו מבצעים השתלות של כל האיברים.

בתחילת עבודתי הכרתי את העובדים במערך, רחל זינגר האחראית על התחום ועובדת עם השתלות כליה , שלמה רול שעובד בתחום השתלות הלב והלב המלאכותי (LVAD), דנית פרס שעובדת עם מושתלי ריאות וחולי סיסטיק פיברוזיס.  מהם, נחשפתי לדומה ולשונה בהשתלות האברים. כבר אז הרגשתי כי זהו המקום בו אני רוצה לעבוד. אחד הדברים אשר קסמו בעיניי  היא למעשה הזכות להיות שותפה בתהליך אותו עובר המטופל  מההמתנה  הארוכה והמותחת ועד ההשתלה.

הגעתי לבילינסון בסיום  התואר שני בעבודה סוציאלית לאחר  התמחות במרפאה  האמבולטורית לבריאות הנפש באיכילוב ובמרכז לנגמלים בתה"ש  כאשר במסגרת עבודתי ליוויתי מטופלים  במצבי משבר וטראומה.

תפקידי כעובדת סוציאלית במחלקה הינו ללוות את המטופל ומשפחתו בכל אותם שלבים בתהליך על מנת לסייע לו לעבור תקופה זו  ולהקל כמה שניתן.

 

 המועמדים להשתלה – סובלים ממחלה מאיימת על  החיים, שהינה בלתי הפיכה וגורמת להידרדרות איטית או  מהירה במצבם הגופני  וירידה בתפקודי החיים- איבוד הדרגתי של התפקידים במשפחה ובחברה.  זיהוי וליווי של חולים אלה  המועמדים להשתלת כבד חשוב על מנת לאפשר מתן טיפול  מתאים למושתל ובני משפחתו בתקופת ההמתנה והשתלה ועד סיום  התהליך בניתוח.

לעיתים משמעות הבשורה על הצורך בהשתלת כבד בעיני החולה ומשפחתו היא מעין ''תחילתו של הסוף''. הרגשות לאחר קבלת בשורה זו הינם אמביוולנטיים ולעיתים מהולים בציפייה ותקווה ויחד עם זאת בחרדה ובייאוש.

אפרט במאמר זה על השלבים השונים בהם אני מלווה את המטופל מרגע קבלת הבשורה על הצורך בהשתלה ועד לשחרור מבית החולים וההגעה לביקורות במרפאה.

 

 

שלב טרום השתלה:

הערכה פסיכוסוציאלית- מטרת ההערכה הינה היכרות מעמיקה עם המועמד, משפחתו , עם צרכיו האישיים (רגשיים, כלכליים, חברתיים),  ומערכות תמיכה (משפחתי , קהילתי ועוד)  להם יזדקק בתקופת ההמתנה ואחריה.

בנוסף, בהערכה יש דגש על מתן כלים להתמודדות עם ההשלכות הפסיכו- סוציאליות עקב המצב ועזרה בהתמודדות עם השלבים השונים בתהליך הצפוי.

בפגישות ההערכה,  נוצר למעשה קשר ראשוני  עם החולה המועמד להשתלת כבד ומשפחתו. קשר זה נמשך לכל אורך התהליך ועד לחזרה לשגרת חיים.

 

 

 

לאחר ההשתלה:

בשלב זה קיים דגש על עיבוד תהליכים רגשיים ומתן מענה לצרכים  הנפשיים, תוך מתן סיוע  בפתרון בעיות סוציאליות  ובנוסף ליווי במצבים אקוטיים אפשריים כגון:

          דחייה, השהייה בפעילות האיבר, הסתגלות למצב החדש, היענות לטיפול תרופתי.

          צורך בהשתלה בניתוח או בטיפול הנמרץ על רקע סיבוכים כמו דחיית האיבר או שינוי ציפיות המשפחה, הצורך בהמשך טיפול ואיזון החולה.

 

  התערבות פסיכוסוציאלית במהלך האשפוז :

          סיוע  בהתמודדות רגשית של החולה ומשפחתו עם ההשתלה והשלכותיה.

          יצירת מרחב לרפלקציה  של רגשות  ,כמו, כעס, אכזבה, חולשה כאב.

          מתן סיוע למערכת המשפחתית וצרכיה תוך הכלה וליווי תמיכתי.

          עדכון, תיאום ושיתוף הצוות הרב מקצועי  במידע רלוונטי.

 

תכנון שחרור וחזרה לשגרת  חיים:

המעבר מאדם שהוא 'חולה' לאדם שהוא כעת  בריא ומתפקד עשוי להיות מעבר לא פשוט שיש צורך ללמוד להסתגל אליו. לא פעם היציאה מהמחלקה והחזרה לחיים מעוררת פחדים וחששות ולכן הליווי והתמיכה עשויים להפחית את החרדה ולהקל על החזרה לשגרת חיים וכוללים בין היתר:

           ייעוץ, הכוון ומתן מידע על זכויות וסיוע במימושן.

          שמירת רצף טיפול בית חולים – קהילה – מרפאה  בבית חולים, כדי לסייע ולתמוך בתהליכי הריפוי .

          עזרה בתהליך השיקום-  סיוע בהסתגלות לאורח חיים חדש, חזרה לעבודה הקודמת או הפנייה להסבה מקצועית בעזרת ביטוח לאומי.

          שמירה על קשר ומעקב בהגעה לביקורות לאחר ההשתלה.

 

 

בימים אלה מתהווה במערך ההשתלות כנס אשר ייערך בחודשי הקיץ ומיועד לעובדים סוציאליים ברווחה וביחידות להמשך טיפול בקופות החולים השונות וכן לאנשי מקצוע בתחום.

מטרת הכנס הינה הרחבת המודעות בנושא ההשתלות, היכרות עם התהליך על כל רבדיו וחשיבות הצורך ביצירת מסגרת תומכת למושתלים ובני משפחתם הן במסגרת האשפוז והן לאחריו, במוסדות הקהילה השונים.

 

אשמח לתת מענה ולסייע במידת הצורך

 

בברכת בריאות וכל טוב ,

 

סיון שטיין- עו"ס השתלות כבד בלינסון

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים