יום המודעות להפטיטיס C:פרופ' ריפעת ספדי: "שילוב ידיים מערכתי" יעלה המודעות לטיפול ב-HCV

29/07/2015

הפטיטיס C, או צהבת נגיפית, פירושה דלקת של הכבד. היא נגרמת כתוצאה מהידבקות בווירוס ה-HCVי (Hepatitis C Virus). המחלה עלולה להיות מסוכנת ללא טיפול, שכן היא יכולה לגרום לפגיעה קשה בתפקוד הכבד. מרבית החולים במחלה יפתחו דלקת כרונית בכבד, העלולה לפגוע בתפקודו ולהוביל לשחמת, חלקם עלולים גם לפתח סרטן ראשוני של הכבד. אחרים, יתמודדו עם החמרה של המחלה וחלק ויפתחו כשל בתפקוד הכבד. במצב זה דרך הריפוי היחידה היא השתלת כבד. מחלה זו הינה הגורם העיקרי לצורך בהשתלת כבד.

מחקרים על חולי הפטיטיס C מדגימים עלייה בתחלואה, שיעורי אשפוז גבוהים יותר ושיעורי תמותה גבוהים פי שלושה מאלו של האוכלוסייה הכללית. בין 20% ל-30% מהחולים הכרוניים במחלה ייפתחו שחמת כבד, 3% עד 7% ייפתחו גם סרטן בכבד. סרטן הכבד הוא סרטן עם אחוז תמותה גבוה מאוד, למעשה זהו סוג הסרטן המדורג שלישי ברשימה הנוראית של גורמי התמותה הסרטניים.

בישראל כ-100 אלף איש הם נשאי נגיף ה-HCV, מחולל המחלה, שהם כ-2% מכלל האוכלוסייה, מרביתם יוצאי ברה"מ לשעבר. כ-80% מהם אינם מודעים למחלתם, כיוון שאינם חשים בתסמינים כלשהם.

יום המודעות הבינלאומי להפטיטיס שחל היום (28 ביולי) הוא בלי ספק הזדמנות מהמעלה הראשונה להגביר את המודעות הציבורית גם בישראל למחלה הנגיפית הכל-כך משמעותית הזאת. לא בכדי הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO) בשנת 2010 על "יום המודעות להפטיטיס" כיום מודעות רשמי, אחד משמונה ימי מודעות עולמיים למחלות שונות בלבד, המצוינים על ידי הארגון.

למחלת ההפטיטיס חשיבות והשלכות ישירות על בריאות הציבור ועל מערכות הבריאות, הכורעות תחת הנטל הכלכלי של טיפול בנזקיה המתמשכים. יום המודעות הוא הזדמנות לעסוק בהסברה לחולים, לצד הרחבת הידע הכלל-ציבורי על אודות המחלה, תפוצתה, סיבוכיה; להדגיש את חשיבות האיתור של נשאים, חשיבות המניעה, הגילוי המוקדם, האבחון הרפואי והטיפול התרופתי שהוא בהחלט "נושא בשורה" גדולה .

חשיבותו של יום זה נובעת מהזדמנות הקיימת כיום, בעקבות פריצות הדרך הטכנולוגיות, להתמודד עם המחלה, לסוגיה ובשלביה השונים, באמצעות טיפולים תרופתיים אשר ביכולתם לרפא לחלוטין את המחלה ולמגר את הנגיף. חלקם נגישים לחולים בישראל וכלולים במסגרת סל הבריאות הממלכתי הנוכחי.

ההערכות הן, כי 80% מהחולים אינם מודעים למחלתם. בלי מודעות ציבורית גבוהה, הם ימשיכו לפתח את המחלה וכשההיא תתגלה, נותר רק לקוות כי ניתן עדיין לטפל בחולה והוא לא יהיה זקוק להשתלת כבד. יש לאבחן כמה שיותר אנשים החולים בנגיף ההפטיטיס בישראל ולהבטיח להם טיפול אופטימלי.

במסגרת זו, בשנתיים האחרונות העלו הרופאים ההפטולוגים בישראל את תחום הכבד בישראל לראש רשימת סדרי העדיפויות של מערכת הבריאות, ותרמו לכך שנושא ההפטיטיס עלה לשיח הבריאות הציבורי (בפעילותם הרבה אל מול משרד הבריאות ו-ועדת הסל, בהופעה בפני ועדות ציבוריות ובכנסת ישראל ביום המודעות הקודם ועוד).

פרופסור ריפעת ספדי, יו"ר החברה לחקר הכבד בהסתדרות הרפואית ומנהל היחידה למחלות כבד במרכז הרפואי "הדסה" עין-כרם, עומד על החשיבות הגדולה בהרחבת המודעות של הרופאים למחלה. "כאשר לפנינו עומד חולה ב-HCV אנחנו, הרופאים והצוות המטפל, חייבים לשלב ידיים של כמה מערכות כדי להגיע לאופטימום הטיפולי. ועתה הוא בהחלט זמין הרבה יותר משהיה בעבר הלא רחוק"", אמר פרופ' ספדי בשיחה עם "דוקטורס אונלי", "העידן האלקטרוני שבו אנו חיים עתה מאפשר זאת עבור ציבור הרופאים".

לדבריו, "כשאני אומר 'שילוב ידיים' מערכתי אני מתכוון להפעלתם של כל הארגונים המקצועיים בתחום הרפואי, החברה לחקר הכבד, יחד עם המועצה הלאומית לגסטרואנטרולוגיה מטעם משרד הבריאות. שילוב ידיים כזה יאפשר להעלות את המודעות לרמה גבוהה מאוד. כבר התחלנו בהקשר הזה ליזום ולקיים כנסים לרופאים - לא רק להפטולוגים עצמם - אלא גם ובדגש ניכר לרופאי הקהילה, מרפאות קופות החולים, רופאי המשפחה – ולהביא אליהם באופן יזום את הידע. כנסים אזוריים כאלו כבר קוימו בירושלים ובתל-אביב - ובאוקטובר נקיים כנס בעפולה עבור כלל רופאי הצפון. יהיו עוד כנסים ברמות שונות אחרות. אני רואה חשיבות גדולה מאד בהנגשת המידע הרפואי לרופאים, להעלאת הערנות והמודעות שלהם".

נושא אחר שפרופ' ספדי סבור שיש לתת לגביו את הדעת ("כחשיבה מחוץ לקופסה", כהגדרתו) הוא ב"הנגשת המודעות של אנשי המקצוע בנוגע למחלה בקרב קבוצות סיכון מכובדות בהיקפן, שאינן מוכרות מספיק. לכן, יחד עם עמותת חץ – הארגון הישראלי לבריאות הכבד – יתבצע מהלך נדרש עם שירות בתי הסוהר ובקרב אוכלוסיית האסירים הכלואים בישראל. דו"ח מבקר המדינה הצביע על כך שלערך 30% מהאסירים הם נשאים חיוביים ל-HCV .

"זו אוכלוסייה שלא נתנו עליה את הדעת במידה מספקת", אומר פרופ' ספדי, "אמנם מחקר בנושא הספציפי הזה עדיין לא נעשה בארץ, אבל קיימים מחקרים שנעשו בחו"ל בהקשר להפטיטיס C בקרב אסירים ולכן אני מניח ששיעור הנשאים כאן איננו שונה מזה שנמצא במקומות שונים בחו"ל כמו ארה"ב למשל. עובדה שגם מבקר המדינה התייחס להיבט הזה".

לדברי פרופ' ספדי, הסיבה לשיעור כה גבוה של נשאי הנגיף בקרב אוכלוסיית האסירים היא שאנשים אלו השתמשו בעבר במזרקים לצריכת סמים, ובעיקר במזרקים רב-פעמיים. קיים חשד שהם משתמשים גם כיום עם סמים מוברחים ויש ביניהם גם לא מעטים שמקיימים יחסי-מין עם גברים.

"באוכלוסיית האסירים אין הבדל גדול בשכיחות המחלה בין יהודים לערבים. זו אוכלוסייה בסיכון שממש 'נמצאת בידיים' ואפשר לטפל בה, רפואית, בצורה יעילה כדי שירפאו. העובדה שיש נשאי HCV בקרב אסירים, לא רק אסירי עולם, מעלה את שיעור החולים בישראל. משום שהם יוצאים לחופשות קצרות מהכלא, או מסיימים לרצות את עונשם – ומדביקים אחרים בקהילה הנורמטיבית שאליה הם חוזרים. יש כאן אפוא שרשרת של הדבקה בין כתלי הכלא, יש כאן מוקד הדבקה שחובה לטפל בו. אם נמגר את המוקד הזה, נקטין בבת אחת את שיעור התחלואה".

ועוד אומר פרופ' ספדי: "עם הכנסתם של מדדי איכות למערכת הבריאות תוך שימוש גדל והולך במערכות ממוחשבות בקופות החולים, אנחנו מגיעים למצב שבו רופא יוכל 'לפתוח חלון' על מחשבו ולהסתייע במידע שיעלה לגילוי סימנים ראשונים, חשובים של הנשאות והמחלה. אני מדבר על שימוש באלקטרוניקה ובמחשבים למטרה הזאת. וזה הולך להתרחש ממש לנגד עניינו: בעזרת מערכת ממוחשבת מתוחכמת, המודעות של רופאי הרפואה הראשונית להפטיטיס C תעלה. אני מעריך כי בתוך לא יותר מארבע שנים מהיום, הטיפול במחלה הזאת ישתנה כליל ונגיע למצב שהיקף המחלה יציב וקבוע. תודות להנדסת תרופות שרק משתכללת, לא רק הרופא-ההפטולוג יידע על קיומו של טיפול תרופתי פשוט ויעיל – גם רופא המשפחה. הוא לא יצטרך עוד להפנות לרופא-מומחה לתחום הזה כל מטופל שקיים חשד לגביו. הטיפול התרופתי יינתן כבר בידי רופא משפחה שיידע לתת מענה לרוב הבעיות. במלים אחרות: החזון שמתרקם אט-אט ונבנה למציאות הוא שרופא המשפחה ייקח לידיו את רוב האחריות לטיפול בנשאים ובחולי HCV. ההפטולוג יטפל אפוא רק בבעיות מורכבות במיוחד ולא בכולם".

"הכיוון הזה עולה בקנה אחד עם אסטרטגיית KISS - כלומר: Keep It Short and Simple – שמתפתחת מאוד ברפואה כאסטרטגיה טיפולית", מוסיף פרופ' ספדי, "אני מאמין בה ולפי הערכתי רופאי משפחה יוכלו אז לטפל בכמעט כל חולי HCV וזו איננה הערכה מוגזמת".

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים