העמותה למושתלי כבד שמה לה למטרה לפעול להעלאת המודעות למחסור בתרומות כבד להשתלה ולהעלאת המודעות לאפשרות השתלות אונה במבוגרים

כתבה במוסף "בריאות", עיתון הארץ מיום 13.32016 .
13/03/2016

ההורים שנזקקים לאונת כבד מילדיהם

המחסור בתרומות כבד מן המת, אשר מוביל לשיעור תמותה גובר, מצדיק את הצורך בהשתלות אונת כבד מתורם חי. השאיפה כיום היא להגדיל את מספרן

09.03.2016 13:40

איתן מור

שיעורי ההצלחה של השתלת כבד בישראל מגיעים עד ל-90% הישרדות בשנה הראשונה לאחר ההשתלה וכ-80% לאחר חמש שנים. ולמרות זאת, המחסור באיברים להשתלה מוביל לשיעור תמותה הולך וגובר. לפי נתוני המרכז הלאומי להשתלות ל-2015, כ-30% מהממתינים להשתלת כבד בישראל מתים בטרם הגיעו להשתלה עקב סיבוכים של מחלות כבד. ההמתנה הממושכת להשתלה גורמת להידרדרות במצבם, כך שאם הם כבר מגיעים אליה פוחתים סיכויי ההצלחה שהשתל ייקלט. כיום 170 חולים בארץ ממתינים להשתלת כבד, אך עקב המחסור בתרומות איברים מספר ההשתלות בשנה עומד רק על כ-60-50. פער זה מצדיק את הצורך לפנות להשתלת אונת כבד מתורם חי ולא להתבסס רק על תרומת כבד מן המת.

הניתוח להשתלת אונת כבד מבוסס על האפשרות לחלק את הכבד לאונה השמאלית והימנית ולהעביר חלק למקבל ולהותיר מספיק נפח כבד לתורם (הכבד הוא האיבר הגדול ביותר בגופנו ומשקלו 1,000-2,000 גרם). היכולת להשתמש באונת כבד אחת בלבד נובעת מהמבנה האנטומי של הכבד, הכולל כלי דם עורקיים וורידיים ודרכי מרה המספקים דם לכל אונה בנפרד ומנקזים דם ורידי ומרה מכל אונה בנפרד. כמו כן לכבד יש יכולת התחדשות (רגנרציה) וגדילה לנפח הקרוב לזה המקורי שמספיק לצורכי הנתרם והתורם. ניתוח התרומה כולל כריתה של אחת משתי אונות הכבד, בדרך כלל הימנית (שמהווה כ-60% מנפח הכבד).

בהשתלות בילדים קטנים (כאלו השוקלים פחות מ-20 ק"ג) ניתן לכרות לתורם חלק קטן יותר מהאונה השמאלית, חלק המהווה כ-25% מכלל נפח הכבד, בהתאם לגודל הילד. על כן, כיום בקרב ילדים ההעדפה היא להשתלה מסוג זה, הנעשית לרוב בתרומה של הורה לילד, על פני המתנה ממושכת להשתלת כבד מתורם מת. בהשתלות במבוגרים לעומת זאת המצב מורכב יותר שכן החלק שנכרת מהתורם צריך להיות גדול יותר כדי לספק את הנפח הנדרש – כאחוז ממשקלו של הנתרם – מה שעלול לסכן את בריאות התורם. בנוסף, בהשתלת אונת כבד במבוגרים קשה לאתר תורם מתאים. היות והתרומה מוגבלת לרוב לקרובי משפחה עד גיל 55, אלו שמעל לגיל זה לא יוכלו לתרום. בנוסף, התורמים המתאימים צריכים להיות אנשים בריאים ללא עודף משקל ועם תפקוד כבד תקין, אשר ניתן לחלק את הכבד שלהם לשני חלקים כדי להגיע לאחוז הנפח הנדרש לנתרם ולהותיר להם לפחות כ-35% מכלל נפח הכבד. עד כה דווחו מספר מקרי תמותה לאחר תרומת אונת כבד שבהם נפח הכבד השאריתי בתורם לא הספיק. כמו כן, דווחו מקרי תמותה בשל תסחיף ריאתי שנוצר לאחר הניתוח בשל נטייה לקרישיות יתר אשר לא אובחנה קודם לכן. בנוסף, הניתוח מעמיד את התורם בסיבוכים כגון דימומים ודליפת מרה המעלים את הסיכון לתמותה ומחייבים לעתים ניתוח חוזר. זאת ועוד, לתורם נדרשת התאוששות ארוכה - העלולה להימשך שלושה חודשים - עד לחזרה מלאה לתפקוד היומיומי. כך, במרבית המקרים נותרים ילדיו של החולה הזקוק להשתלת כבד כאפשרות המועדפת לתרומה ופעמים רבות ההורה לא יסכים לקבל תרומה זו מילדיו ולסכנם. על כן כיום מספרן של השתלות אונת כבד במבוגרים במרבית ממרכזי ההשתלה בעולם המערבי הוא מצומצם ועומד על 20-30 לשנה.

עם זאת, ככל שנצבר ניסיון רב יותר בהשתלות אונה פוחת שיעור הסיבוכים בניתוח והן עשויות להיות תחליף להמתנה ארוכה לתרומת כבד מהמת. ואכן במרכזי השתלה במזרח אסיה וכן בטורקיה, מקומות שבהם אין מצאי איברים מתורם מת, הפכה השתלה זו לאפשרות המועדפת. בישראל נצבר ניסיון בהשתלת אונות כבד בעיקר בילדים ועד כה בוצעו יותר מ-50 השתלות כאלו בהצלחה.

ההשתלה הראשונה של אונת כבד במבוגר בוצעה בבית חולים בילינסון בשנת 2002. היה זה חולה שסבל מדלקת כבד קשה ונשקפה סכנה מידית לחייו. הוא קיבל תרומה מאחיו הגדול, ההשתלה הסתיימה בהצלחה וכיום, 14 שנה אחרי, שני האחים בריאים. בהמשך הדרך בוצעו בהצלחה עוד כמה השתלות אונת כבד במבוגרים. כיום הכוונה היא להגדיל את מספר השתלות אונות הכבד במבוגרים, ואין ספק שעם הניסיון הנצבר ניתן יהיה להגיע לתוצאות טובות כפי שקורה בהשתלות אונה בילדים. יש לציין כי העמותה למושתלי כבד בישראל פועלת להעלאת המודעות לאפשרות השתלות אונה במבוגרים ואנו תקווה שמספרן ילך ויעלה.

פרופ' איתן מור הוא מנהל מחלקת השתלות בבית חולים בילינסון

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים