שאלות ותשובות מתוך פאנל מומחים

שאלות ותשובות מתוך  פאנל מומחים

שהתקיים בכנס העמותה ב- 30 במאי 2012

 

בפאנל מומחים שהתקיים בכנס השנתי השתתפו ד"ר בתיה דוידוביץ, רופאת עור במרפאת עור למושתלי איברים, מרכז רפואי רבין; גב' יעל חריף, אחות מכון כבד, מרכז רפואי רבין; פרופ' ריפעת ספדי, מנהל יחידת כבד, הדסה עין כרם וד"ר אורן שבולת, מנהל יחידת כבד, מרכז רפואי ת"א.

 

תודתנו לד"ר אורן שבולת שהשיב על השאלות שלא נענו במהלך הפאנל מפאת חוסר זמן וערך חלק מהתשובות כפי שנרשמו ע"י גב' רוית גלבר, חברת הועד.

 

 

תרופות והשפעתן

 

מהן תרופות הדור החדש לטיפול בדחייה? מהן היתרונות לעומת תרופות הדור הישן?
התרופות החדשות נקראות Everolimusו Sirolimus (או רפאמיון וסרטיקן בשמן המסחרי) הן מעכבות פעילות של מסלול העברת אותות הנקרא MTORוע"י כך פוגעות בתאי מערכת החיסון האחראים על תהליך הדחייה. התרופות הוותיקות והשכיחות מעכבות חלבון הנקראCalcinurin  וגם הן פוגעות בתאי מערכת החיסון. משתמשים  בתרופות הדור החדש בעיקר כדי לשמר תפקודי כליה. המעבר לתרופות החדשות אינו גורף לכלל המושתלים. לא נוטים להחליף תרופות אצל מושתלים עם תפקודי כבד וכליה יציבים ותקינים.

התרופות החדשות הנ"ל חשובות גם במושתלים על רקע גידולים סרטניים בכבד מכיוון שיש להם אפקט אנטי-סרטני. חשוב לציין, כי בתרופות אלו הדיכוי החיסוני פחות מזה של התרופות הוותיקות ולכן החלפה לתרופות החדשות מעלה במקצת את הסיכון לדחייה.

לפני המעבר לתרופות החדשות נערכת בדיקת שומנים בדם וחלבון בשתן. תרופות הדור החדש אינן ניתנות בתקופה הראשונית לאחר ההשתלה המעבר נעשה רק לאחר תקופה של מספר חודשים.

תרופות חדשות והשפעתן על העור
כל תרופה יכולה לגרום לרגישות יתר בעור, בעיקר בתקופה הראשונה לשימוש בה. בשימוש בתרופות  החדשות יש שכיחות גבוהה יותר של אקנה (פצעי בגרות) ופגיעה בריריות הפה. כמו כן שימוש בתרופות הללו מביא להאטה בהחלמת פצעים, לכן לעיתים אם החולה עובר ניתוח מחזירים אותו לתרופות מהדור הישן על מנת לאפשר הבראה של חתכי הניתוח. מנגד, השימוש בתרופות החדשות מוריד את הסיכון להתפתחות של סרטן העור, לכן במקרים בהם יש גידולים בעור, מעבירים במידת האפשר לתרופות אלה.

 

האם אכילת פרי הדר, ובפרט אשכוליות, יש בה כדי לפגוע משמעותית בשימוש בתרופה סירולימוס?
באשכוליות (כולל מיץ אשכוליות, ופומליות) יש חומר אשר פוגע בפירוק תרופות מונעות דחייה בדם (בעיקר ציקלוספורין וסירולימוס), ולכן צריכתם אסורה למושתלים. בתפוז אין את המרכיב הנ"ל ולכן אינו פוגע ברמת התרופות בדם.

 

האם בין תופעות הלוואי של התרופות מדכאות החיסון ידועה תופעה של פריחה בעור הקרקפת בלווי גרד ופצעים?
התרופות החדשות והישנות למניעת דחייה יכולות לגרום לפריחה וגרד. תופעות אלה קורות בכ-10-20% מהמושתלים.

  

האם התרופה פרוגרף יכולה לגרום לפצעים בעור הפנים, לאקנה ו/או לדלקות נוספות בעור? והאם התרופה מחמירה דלקות קיימות?

מבין תופעות הלוואי העוריות מהתרופות נוגדות הדחייה מתוארות: פצעי בגרות (אקנה), גרד, שינוי בצבע העור, נשירת שיער ותופעות לוואי עוריות אחרות. אלו תופעות נדירות מאוד. צריך לזכור שלא כל תופעה המתוארת בספרות הרפואית כמופיעה בחולים מושתלים  אכן קשורה לתרופות.

 

האם ניתן ליטול תרופות שאינן חיצוניות (משחות וכו') לטיפול בתופעות כגון: אקנה ופצעים, במושתלים ותיקים?

באופן עקרוני, במושתלי כבד הזקוקים לטיפול, ניתן לקחת תרופות סיסטמיות כנגד פצעי בגרות או פטריות העור. מכיוון שחלק מתרופות אלה, יכולות לגרום לפגיעה כבדית ניתן לקחת אותן רק לאחר התייעצות עם רופא עור ורופא כבד מטפל.

 

האם קיימות דרכים אקטיביות להורדת התלות בתרופה פרוגרף ולהפחתת מינונה?

הכבד הוא איבר ידידותי ביחס לאיברים מושתלים אחרים באופן ההסתגלות שלו לגוף המושתל ולכן ניתן לצמצם את המינונים ואת מספר התרופות נוגדות הדחייה.הירידה במינון התרופות נעשית בד"כ בשנה הראשונה לאחר ההשתלה, תוך התחשבות במחלות הרקע. ניתן לשמור חולים על רמות נמוכות מהרמה המומלצת של פרוגרף, אם אין הפרעה בתפקודי הכבד. הורדת מינון תרופות נעשית אך ורק בהתייעצות עם רופא כבד מטפל.

 

האם נבדק הטיפול בנגזרת של התרופה פרוגרף הנקראתXL  והאם נגזרת זו תכנס לשימוש בעתיד, בארץ? האם יהיה מומלץ להשתמש בה?

מדובר בפרוגרף "רגיל" עם שחרור מושהה. יתרונה של התרופה הוא בכך שהיא ניתנת פעם ביום תוך שמירה על רמות התרופה בדם. התרופה נמצאת בשימוש באירופה. אם יעילותה תוכח יהיה ניתן להשתמש בה בארץ.

 

חשיבות הטיפול התרופתי
 והמעקב  הסדיר לאחר השתלת כבד

 

חולים כרוניים  רבים מפגינים חוסר היענות לטיפול תרופתי או היענות חלקית. האם  ניתן לומר כי יש בין מושתלי הכבד הנוהגים כך? אם כן, מהן לדעתכם הסיבות לכך? האם אי הבנת חשיבות הטיפול? האם  שיכחה? מהן הדרכים להתמודד עם האתגרים בחוסר ההיענות?

בעיית היענות לטיפול תרופתי היא בעיה מורכבת בעלת סיבות רבות, בין היתר:  מספר הפעמים בהן יש ליטול את התרופה, תופעות הלוואי, הקשר עם הרופא, הבנת חשיבות נטילת התרופה, בעיות זיכרון ואפילו המחיר. על מנת לשפר את ההיענות, חשוב ביותר להקפיד על לקיחת תרופות באופן מסודר במסגרת שגרה יומית קבועה. כדי להימנע משכחה מומלץ לסדר מראש את מנות התרופות בקופסאות שבועיות או יומיות. כאשר יוצאים בערב יש לקחת את מנת התרופות בתיק וליטול אותן בזמן הקבוע. חשוב להצטייד בתרופות מראש ולדאוג למרשמים מראש. אם שוכחים מומלץ להשתמש בעזרים הטכנולוגיים שקיימים היום כמו תזכורות בטלפון להכניס תזכורת קבועה בשעה הרצוייה. מומלץ להצטייד ברשימת תרופות ולהחזיקה בארנק/תיק.

 

מהן בדיקות הסקר המומלצות למושתלי כבד:

א.                            האם יש שינויים תוספות או הורדות במהלך השנים ?

ב.                             מה הם ההבדלים בין נשים לגברים ?

ההמלצה הגורפת לגברים ולנשים היא לאמץ את ההמלצות לבדיקות הסקר בקהילה. לדוגמא מעקב רופא עור פעם בשנה (אין צורך ללכת לבדיקות ממוחשבות מספיקה בדיקה מקיפה של רופא עור במידת האפשר במרפאת עור למושתלים). בדומה לכך ההמלצות לגבי איתור סרטן המעי הגס, יש הממליצים למושתלים לעבור קולונוסקופיה כל 5 – 7 שנים ולא כל 10 שנים כפי שמומלץ לאוכלוסייה הכללית מעל גיל 50. מושתלות צריכות לעבור ממוגרפיה כמומלץ. חולים שהושתלו עקב סרטן כבד עוברים בדיקות הדמיה תקופתיות על מנת לוודא שאין חזרה של הגידול.

 

האם ניתן להסביר בקצרה על חשיבות המעקב הסדיר במרפאת מושתלים או ביחידת הכבד?
השתלת כבד הינה טיפול רפואי מורכב ומציל חיים. הטיפול בחולה אינו מסתיים לאחר ההשתלה אלה נמשך שנים רבות. הוא כולל מעקב אחרי תפקודי כבד, זיהוי של אירועי דחייה ותופעות לוואי הקשורות לטיפול התרופתי. זיהוי מחלות זיהומיות האופייניות למושתלים, מעקב לגבי חזרת המחלה הבסיסית בשתל ובדיקות סקר הקשורות לסרטן. מדובר בהתמחות רפואית מיוחדת המצריכה ידע רב, לכן לא ניתן לבצע אותה במסגרת רפואת המשפחה והמושתל חייב מעקב תקופתי במרפאת מומחים, שם יפגוש רופא מומחה בהשתלות שינהל את הטיפולים השונים.

 

סיבוכים ובעיות רפואיות לאחר השתלת כבד

 

במה נבדלים הסיבוכים בשנים שלאחר ההשתלה :

טווח קצר– סיבוכים שכיחים בתקופה ראשונית לאחר ההשתלה: פגיעה בתפקוד הכלייתי, חסימה של עורק הכבד, זיהום בנגיף CMV, זיהומים שונים. 

טווח קצר – בינוני–  סיבוכים שכיחים במהלך שנה/שנתיים מההשתלה:

-                  במושתלים על רקע HCV  (Hep C) – חזרת הנגיף לשתל. 

-                  ממאירויות של בלוטות הלימפה הייחודיות למושתלי איברים.

טווח ארוך - סיבוכים שכיחים נובעים בעיקר מהטיפול התרופתי:

-                  פגיעה כלייתית.

-                  עלייה במשקל.

-                  התפתחות יתר לחץ דם וסכרת.

על מנת להימנע מסיבוכים עד כמה שניתן חשוב ליישם את ההמלצות לגבי מניעת השמנה, ולקחת אחריות על  שמירת אורח חיים בריא.

 

האם ניתן לדעת מה קורה לכבד המושתל  לאורך  שנים? ובהמשך לכך האם ניתן לאמוד את תוחלת החיים הממוצעת של מושתל כבד כפונקציה של  שנים לאחר ההשתלה?  או שמא הגיל הכרונולוגי משפיע יותר?

קיים מידע חלקי לגבי התהליכים הקורים בכבד המושתל. הישרדות הכבד המושתל נובעת בין השאר מחזרת המחלה הבסיסית לשתל, אירועי דחייה, בעיות בדרכי מרה ובעיות כלי דם. במידה והמהלך לאחר ההשתלה הוא שפיר לחלוטין לא ידוע על מגבלת גיל להישרדות הכבד המושתל, ונמצאים כיום חולים מושתלים השורדים כבר 30-40 שנה אחרי ההשתלה. 

 

כמה שכיחות חסימות בדרכי המרה אצל מושתלי כבד? והאם הן קשורות בהכרח לסיבה הראשונית להשתלה ?

היצרויות בדרכי המרה הן תופעה שכיחה בקרב מושתלי כבד. היצרויות בהשקה בצינורות המחברים בין הכבד המושתל למקבל מופיעה בפחות מ 10% מהמושתלים. במושתלים על רקע מחלות  של דרכי המרה ובעיקר ב-PSCיש חזרה של ההיצרות בצינורות המרה בדרגות שונות. במחלה זו קשה יותר לטפל בהיצרות חוזרת לאחר ההשתלה מכיוון שיכולות להיות היצרויות מרובות וארוכות. הטיפולים בהיצרויות כוללים הכנסת בלון וצינורות/סטנטים שונים שמטרתם לסייע לנקז את המרה. במקרים בהם יש תלות בסטנטים לניקוז ניתן לבצע ניתוח במהלכו מקצרים ומרחיבים את החיבור בין הכבד למעי. הניתוח אינו יעיל ב- 100%. פגיעה בעורק הכבד- גם היא גורמת להיצרויות בדרכי מרה זוהי מחלה קשה אשר לעיתים הפתרון היחיד הוא השתלה חוזרת.

 

האם ידוע בספרות הרפואית על  סיבוכים עיניים במושתלי כבד? והאם קיים קשר בין התרופה פרוגרף לפגיעה בראייה (לא פגיעה נוירולוגית)?

בעיות עיניים נובעות פעמים רבות מתופעות לוואי תרופתיות, לדוגמא סטרואידים יכולים לגרום ללחץ תוך עיני מוגבר – ולקטרקט. מחלות כמו סכרת, יתר לחץ דם וכו'. גם הם יכולות להביא לפגיעה בעיניים ובראייה.

 

מהם הצעדים או הדרכים לצמצום הפגיעה הכלייתית במושתלי כבד ?

במניעה וצמצום התחלואה הכלייתית יש להקפיד על טיפול גורמים שניונים הפוגעים בכליות. לדוגמא: טיפול ומניעת יתר לחץ דם, סכרת ומניעת השמנה. הקפדה על איזון של מחלות אלו  תסייע בצמצום הפגיעה הכלייתית. אם ניתן, אפשר להחליף לתרופות החדשות שהן פחות רעילות לכליות.

 

האם דיאטה דלת אשלגן עשויה לעזור במקרה של אי ספיקת כליות?

הכליות אחראיות על הפרשת אשלגן, לכן כאשר יש אי-ספיקת כליות מתקדמת או בעת דיאליזה נוהגים רופאי הכליות להמליץ על הפחתת אשלגן בדיאטה, על מנת לא להגיע לרמות רעילות. עם זאת אין צורך להמליץ על דיאטה דלת אשלגן בחולים ללא הפרעה קשה בתפקודי כליה.

 

מה על מושתלי כבד הזקוקים להשתלת כליה? האם ניתן לבצע?

בדרך כלל אין מניעה רפואית לבצע השתלת כליה אצל מושתלי כבד ובמידת הצורך הניתוח מתקיים. יחד עם זאת מצוקת האיברים, הסיכון הכרוך בניתוח השתלה חוזר מהווה שיקול בקביעת המועמדות להשתלת כליה. 

 

השתלת כבד וחיי יום יום

 

מהם החידושים במחקר להם יש השפעה על חיי היום יום של מושתלים?

אין כרגע המלצות חדשות אשר נובעות מהמחקר משפיעות באופן בסיסי על חיי היום-יום. יש חידושים רבים הנובעים ממחקר כגון טיפול יעיל יותר ל-HCVשיעזור גם למושתלים אך תקצר היריעה מהדיון בכל חידושי המחקר.

האם יש התוויות נוספות לגבי חשיפה לשמש מעבר לאלו אשר מפורסמות לציבור הרחב?   

חשוב להימנע, עד כמה שניתן, מחשיפה לשמש. הצורך בויטמין Dאינו מצדיק את נזקי החשיפה לשמש. לחוסר בויטמיןD  חלופות תרופתיות במידת הצורך.

מהי החשיבות של ויטמין D בקרב מושתלי כבד? והאם הבדיקה אשר נערכת אמינה עבור מושתלים?

יעילות הטיפול בויטמין Dאינה ברורה כיום. מחקרים שנערכו לאחרונה בישראל מראים כי אין שינוי ביעילות הטיפול בקרב מושתלי כבד/כליה לעומת האוכלוסיה הכללית. ייתכן כי השימוש הנרחב יותר בתוספי מזון עם ויטמין Dאצל מושתלים מאזן את רמות הויטמיןD  לאלו של האוכלוסייה הכללית. המחקר העדכני אינו מראה קשר בין רמות ויטמיןD  לבין שכיחות דחייה.

 

האם יש מגבלה בטיפולים קוסמטיים? הזרקת בוטוקס או חומרי מילוי אחרים?

אין מניעה עקרונית לטיפולים קוסמטיים במושתלים, כולל הזרקת בוטוקס ומילויים שונים, בתנאי שמבוצעים במרכז מורשה מבחינה רפואית ותחת השגחה.

 

האם ניתן לבצע ניתוחים מקומיים/אסתטיים בהרדמה מקומית? והאם נדרשות הכנות מיוחדות לניתוחים כגון אלו?

טיפולים אסתטיים – אין מניעה לעבור טיפולים אלו. חשוב מאוד לבצעם אך ורק אצל רופאים מומחים ולא קוסמטיקאית.

 

בעקבות כתם על הלחי שגדל עם הזמן והעור במקום נושר מידי פעם הוצעה ביופסיה. קיים חשש של המטופל מזיהום עקב הביופסיה. מה נכון לעשות?

צריך לעשות ביופסיה במידת הצורך בהנחה שהיא מבוצעת בבית חולים או במרפאה מוסדרת. חשוב יותר לאבחן ולטפל בנגע מאשר להימנע מזיהום תיאורטי. בזיהומים ניתן לטפל.

מהו הטיפול המיטבי ביבלות וירליות?

 יבלות ויראליות מתפתחות מוירוסHPV , כיום אין טיפול מיטבי אחד, הטיפול נקבע באופן פרטני התאם למצב (מספר, גודל, מיקום וכו'.). בטיפול גורמים להרס של היבלת באמצעות קור, חום, חומרים כימיים או לייזר. פטרת – טיפול בלייזר מותר אם כי לא ברור האם הוא יעיל נגד פטרת. מותר לקחת תרופות נגד פטרת תוך התייעצות עם רופא כבד.

    

האם מושתלי כבד יכולים ליטול את התרופה ציפרלקס או תרופות אחרות לדכאון? האם טיפול כזה יכול לפגוע בכבד או עשוי לגרום לאינטראקציה תגובתית עם תרופות אחרות שמושתל  נוטל?

ניתן להשתמש בתרופות שונות לטיפול בדיכאון תוך התייעצות עם רופא הכבד.

 

האם התרופה פרוגרף יכולה לפגוע בפוריות אצל גברים? אם כן, כיצד ניתן להתמודד עם כך?

למרות שמספר מחקרים הראו ירידה בספירת זרע בחיות מעבדה, הנושא לא נבדק בצורה ישירה בבני אדם. לא הוכחה ירידה בפוריות בחולות מושתלות איברים שטופלו בפרוגרף.

 

האם התרופה פרוגרף יכולה לפגוע בזכרון לטווח ארוך או לטווח קצר? אם כן, כיצד מתמודדים?

התרופות למניעת דחייה יכולות לגרום להפרעות נוירולוגיות שונות אך בד"כ לא להפרעה בזיכרון. אם מתפתחת הפרעה נוירולוגית הקשורה לתרופות נהוג להחליף לתרופה נוגדת דחייה אחרת.

 

 

האם מושתלי כבד יכולים ליטול תרופות הומואפטיות כגון גדילן מצוי? האם מושתלי כבד יכולים להשתמש בצמחי מרפא? מה מותר ? מה אסור?

אין איסור גורף על לקיחת תרופות בקבוצה זו אולם חשוב לנקוט משנה זהירות מכיוון שמדובר בחומרים שאינם עומדים באותו פיקוח מחמיר כמו תרופות רגילות. יש תכשירים הומאופטיים/טבעיים שאינן מתאימים ואף מסוכנים למושתלי וחולי כבד. במאמר מוסגר, גדילן מצוי אינו תרופה הומאופטית אלה צמח שממנו מופק חומר פעיל בעל יעילות חלקית במחלות כבדיות שונות. השאלה מעידה על חוסר הבהירות והסכנה של שימוש לא מורשה בתכשירים שונים ע"י אנשים שרובם לא עברו הכשרה מתאימה לטיפול בחולים ובמושתלים בפרט. חשוב לזכור כי לא כל מה שטבעי הוא בטוח ובריא.

 

האם אפשר להשתמש בתוספי מזון שהם על בסיס צמחי?

תוספי מזון, הם לרוב בטוחים לשימוש, למרות זאת, הם יכולים להכיל חומרים שונים המפריעים לפעולת תרופות ולכן צריך להקפיד ולבדוק מהם החומרים הפעילים בתוספי המזון ולהתייעץ עם הרופא המטפל לפני נטילתם. ישנם תיאורי מקרה רבים של פגיעה כבדית מחומרים טבעיים ותוספי מזון.

 

האם מושתל כבד יכול לעבוד בגינה? קטיף זיתים וכדומה?

כן תוך התחשבות במצב הרפואי, והקפדה על כללי חשיפה לשמש.

 

האם השימוש באקלסטה לטיפול באוסטאופורוזיס מותר למושתלי כבד עם אי-ספיקה כלייתית בינונית (קריאטנין 2.0)?

חל איסור על שימוש באקלסטה בחולים עם אי-ספיקת כליות בינונית עם פינוי קראטינין של פחות מ-35 מ"ל/דקה.

 

האם רצוי לקחת מגנזיום באופן קבוע ומדוע? (בהתחשב שבמקומות רבים השותים מים  מותפלים אין מגנזיום) מהו התכשיר שנספג בצורה הטובה ביותר?

אין התוויה ברורה לשימוש במגנזיום לחולים ללא רמות נמוכות של מגנזיום.

 

ההתכווצויות בגפיים אצל מועמדים להשתלה ואצל מושתלים – האם יש תרופה או דרך להיפתר מבעיה זו?

יש לוודא כי אין הפרעה במלחי הדם ולהקפיד על רמות תרופות נכונות. ויטמיןE  ומגנזיום יכולים לסייע לטיפול בהתכווצויות או לחילופין לשתות מי טוניק המכילים קווינין (נמצא בכל מכולת – סופר מרקט, רצוי להשתמש במשקה ללא סוכר).

 

האם מותר לאכול דגים ובשר נא לדוגמא סושי ?

באופן עקרוני אין מניעה להימנע מכל מאכל בחולים מושתלים, עם זאת, מאכלי ים וסושי יכולים להכיל טפילים וחיידקים העלולים לסכן את המושתל.

 

האם  מושתלי כבד יכולים ליטול תרופה אחרת מהתרופה קומודין לדילול דם ולמניעת קרישים ואם כן, מהי?

ניתן להשתמש בהפרין והפרין בעל משקל מולקולרי נמוך (קלקסן). כיום ישנן מספר תרופות חדשות לדילול דם כגון פרדקסה. יעילותם ובטיחותם במושתלים עדיין לא נבדקה.

 

האם יש מניעה כלשהי בגידול בעלי חיים ?

ניתן לגדל בעלי חיים, למעט הסתייגות קטנה בגידול חתולים בשל חשיפה לטוקסופלזמה.

 

 

השתלת כבד והפטיטיס C

 

השנה נכנסו לסל תרופות חדשות לטיפול בהפטיטיסC    בחולים הסובלים מזיהום נגיפי זה. האם קיימת התקדמות בטיפול תרופתי אצל מושתלי כבד על רקע הפטיטיס C?

מרבית מושתלי הכבד אינם יכולים לקבל טיפול במחלה טרם ההשתלה בשל מצבם הרפואי. כיום לא קיים טיפול המונעאת חזרת הנגיף לאחר ההשתלה. זוהי הסיבה מדוע אצל מרבית המושתלים על רקע נגיף HCV  יש חזרה של הזיהום בכבד המושתל.בטיפול הסטנדרטי המקובל כיום אצל מושתלים עם חזרה של הנגיף בשתל התגובה אינה אופטימלית ועומדת על 20% בלבד.

בתקופה האחרונה נכנסו לשימוש שתי תרופות חדשות לטיפול ב HCV. בקרב חולים שאינם מושתלים אחוז התגובה עומד על כ 87%. התרופות הללו אינן ניתנות למושתלים בשל אינטראקציה בין תרופתית עם התרופות למניעת הדחייה. יחד עם זאת, קבוצת מחקר בצרפת הציגה לאחרונה תוצאות המראות כי הטיפול בתרופות אלו אכן מסייע גם למושתלי כבד.
בישראל מטופלים מספר מצומצם ביותר של מושתלים בפרוטוקול טיפול זה. הבחירה של החולים לטיפול זה היא קשה וקפדנית. מדובר בפרוטוקול טיפולים קשה ביותר אשר אינו מתאים לכל המושתלים, ומצריך בדיקות מדוקדקות טרם תחילת הטיפול ובמהלכו. הטיפול אינו ניתן בחצי שנה הראשונה לאחר ההשתלה. בשלב זה אין המלצה גורפת לטפל במושתלים עם זיהום חוזר של נגיף HCV  בפרוטוקול זה.

בתקופה הקרובה ייכנסו לשימוש תרופות חדשות נוספות לטיפול ב HCVאשר ייתכן ויתאימו יותר למושתלי כבד.

 

אנו עדים לפרסומים בדבר יכולת הטיפול בויטמיןD  בסילוק נגיף היפטיטיס C. האם   טיפול זה יעיל גם במושתלי כבד על רקע היפטיטיס C?

טיפול בוויטמין Dלבדו, אינו יעיל בסילוק הנגיף. מספר קטן של מחקרים הראה שתוספת ויטמין Dלטיפול באינטרפרון וריבווירין העלה יעילות הטיפול ושיפר את אחוזי סילוק הנגיף. יעילותו בטיפול במושתלים לא נבדקה. למרות זאת, במרבית המושתלים קיים חסר בוויטמין Dולכן קיימת ממילא התוויה אחרת למתן הוויטמין. 

 

העתיד

 

עד כמה אנחנו קרובים לטיפול באמצעות תאי גזע מכבדים של מי שהלכו לעולמם?
הטיפול באמצעות תאי גזע נמצא בשלבי מחקר, אך כרגע אינו קרוב לשימוש קליני מקיף.

 

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים