לאחרונה, עדים אנו למקרים בהם קופות החולים אינן מאשרות מימון וביצוע השתלת כבד בחו"ל בנימוק, כי בהיעדר קשר ישיר בין קופת החולים לבין ביה"ח בו מתבצעת ההשתלה בפועל, קיים חשש לסחר באיברים. מצב זה נוצר על רקע טיפול של גורמי תיווך וחברות מסחריות שונות בחו"ל המעורבות ביצירת הקשר עם ביה"ח. מצב זה מקובל בחו"ל ושונה לחלוטין מהמצב הקיים בארץ בו קיים קשר ישיר בין המטופל, קופת החולים ומרכז ההשתלות.
ביום 26.6.2008, במסגרת החלטה של ביה"ד האזורי לעבודה בתל-אביב בתביעתו של מועמד להשתלה בבית חולים בקולומביה, נקבע, כי ההשתלה בחו"ל תאושר ותמומן ע"י קופת החולים בארץ (לאומית) בכפוף לכך שהחולה ימציא אישורים מביה"ח בחו"ל לפיו הוא כשיר להשתלה וביה"ח מעוניין לבצעה וכי האברים המושתלים הם אברים מהמת. יודגש, כי באותו בי"ח בקולומביה כבר בוצעו ארבע עשרה השתלות כבד לחולים מישראל ללא דרישת האישור בדבר מקור האיברים. לטענת קופת חולים לאומית היא אינה יכולה ליצור קשר ישיר עם ביה"ח, ניסיונו של החולה למסור את כל פרטי ההתקשרות לרבות מספרי הטלפון, דוא"ל וכו' של הרופא המטפל בחו"ל, לא הועיל.
לאחר שקופות החולים (לאומית ומאוחדת) טענו, כי אינן יכולות לאשר את מקור האיברים המושתלים, העבירו את הנטל דווקא לחולה המועמד להשתלה, כביכול קשריו עם ביה"ח בחו"ל טובים יותר מאילו של קופות החולים, דווקא החולה צריך למצוא את הפתרונות ולהמציא את האישורים הבירוקרטים למרות מצבו הקשה והדחוק, שעה שהוא אמור לעבור השתלה דחופה.
