המרכז הלאומי להשתלות פרסם בתחילת שנת 2011 דו"ח סיכום פעילות שנתי, וממנו עלו הנתונים המדאיגים הבאים: בשנת 2010 חלה ירידה משמעותית של 20% במספר השתלות האיברים, כאשר בשנת 2009 בוצעו 282 השתלות מתורמים נפטרים וחיים בהשוואה ל 228 השתלות בלבד בשנת 2010. הסיבה לירידה החדה בהשתלות האיברים בישראל נעוצה בירידה בשיעור תרומת האיברים, שגם כך נחשב לנמוך ביחס למדינות המערב.
הירידה במספר ההשתלות מתרחשת לצד עליה במספר הישראלים שחתמו על כרטיס אדי, ולצערנו בשנה האחרונה נפטרו 124 חולים בעודם ממתינים לתרומת איבר ועוד כ 1120 איש עדיין מחכים לתרומה.
במדינת ישראל חיים כ-מאה שישים איש הממתינים להשתלת כבד, והנתון המצביע על ירידה במספר השתלות הכבד (מ-54 השתלות בשנת 2009 ל-39 השתלות בשנת 2010) אינו מעודד עבור החולים שנאלצים להתמודד עם מחלות שונות שמקשות על התנהלות תקינה בחיים ועם חרדה עצומה מהמחשבה שמא לא יימצא להם תורם בזמן. עמותת מושתלי הכבד מכירה בקושי העצום של הממתינים להשתלה, ומשתדלת לספק להם סיוע לכל אורך הדרך בייעוץ, תמיכה, מידע ופיתרון בעיות במישור הפרטי והכללי.
ומה קורה אחרי ההשתלה?
כפי שניתן ללמוד מהנתונים שחשף הדו"ח השנתי של המרכז הלאומי להשתלות, פעמים רבות נאלץ החולה להמתין זמן רב עד לרגע ההשתלה. תקופה זו מלווה בקשיים פיזיים-נפשיים רבים של החולה ובני משפחתו. מסיבה זו, חשוב מאוד שהחולים יקבלו את מלוא התמיכה והמסר ש"הם לא לבד".
ההצלחה של השתלת איברים נמדדת לרוב ע"פ אחוז המושתלים שנותרו בחיים לאחר תקופה של שנה עד חמש שנים מרגע ההשתלה, אך לטעמי בטווח הרחוק לאחר ההשתלה, יש למדוד את הצלחתה במונחים של איכות חיים ולא רק במונחים של הצלת חיים.
לצערנו, חלק ממושתלי הכבד אינם מודעים לכך שניתוח השתלת הכבד מציל החיים ממיר את מחלת הכבד במצב כרוני אחר התלוי בנטילת תרופות עתירות תופעות לוואי לאורך כל החיים ובאופן רציף וכי הפסקת נטילתן או אי דיוק בנטילתן עשוי לגרום לדחיית האיבר המושתל, להזדקקות להשתלה נוספת ולסכנת חיים.
מושתלי כבד רבים סובלים לאחר ההשתלה מתחלואה וסיבוכים שאינם מיוחסים לשתל עצמו, למשל, חולים רבים סובלים מתופעות לוואי של תרופות נוגדות דחייה של השתל, משינויים מטבוליים החלים לאחר ההשתלה, כגון: סכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם,תחלואה כלייתית ועוד. חשוב לציין כי ניתן להשתלט על תופעות אלו באמצעות מודעות, מניעה וטיפול רפואי נכון.
כיום, קיימים פרוטוקולים טיפוליים להפחתת הדיכוי החיסוני והתאמה אישית של הטיפול התרופתי על מנת מחד, למנוע סיבוכים לאחר ההשתלה ומאידך לא לגרום לדחייה.
כמי שעברה לפני כעשרים שנה השתלה משולבת של כבד+כליה (לאחר 2 השתלות כליה שנדחו)
לא אשכח את שחשתי לפני ההשתלה המשולבת האחרונה, את הצורך להיפגש עם מושתלי כבד אחרים, לשמוע על "חוויותיהם", להיווכח בהצלחת ההשתלות. זו הסיבה, שכאשר עלה הרעיון להקים עמותה למושתלי כבד, שתסייע למועמדים להשתלה, למושתלים ולבני משפחותיהם בהתמודדות עם התהליך של ההמתנה המייגעת להשתלה ועם החיים שלאחריה, נרתמתי לכל פעילות שנדרשה. המשפט " אנשים משתמשים זה בזה כמרפא לכאבם", שנכתב ע"י יהודה עמיחי, הוא בעיני תמצית הרעיון בהיווסדה של העמותה למושתלי כבד.
עמותת מושתלי כבד שואפת להרחיב ולהעמיק את הידע בקרב מושתלי כבד על מנת שיהיו צרכני בריאות מיודעים, שישכילו להיות שותפים פעילים בטיפול בהם, שיגלו אחריות אישית, שידעו לשמור על המתנה הנפלאה שניתנה להם בזכות אצילותן של משפחות התורמים. אחת המשימות היא לייצר בקרב מושתלי הכבד דרכי התנהגות רצויים, תוך אימוץ מגמות טיפוליות ומעקב שיצמצמו את ההשלכות של הטיפול התרופתי, ימנעו התפתחות מחלות חדשות, ויבטיחו איכות חיים טובה יותר לאחר ההשתלה וחזרה מיטבית למעגלי החיים. לפיכך אנו מקיימים פעילויות מגוונות עבור המושתלים כמו סדנאות מידע וכנסים רפואיים.
האג'נדה שלנו אומרת שאם כבר זכית לחיים חדשים כדאי שתקפיד לשמור עליהם. חשוב להבין שניתן לחיות חיים מלאים ופעילים גם לאחר השתלה, אך בהחלט בבחירה של ניהול אורח חיים ששומר על השתל ועל בריאותו הכללית של המושתל יש כדי למנוע סיבוכים מתקדמים.
הכותבת היא, שרה שומוביץ-וקסלר, יו"ר עמותת מושתלי הכבד
